ברור! הנה, כאן.

בעיקר ברפרטואר: מקהלות בד"כ שרות מוזיקה אומנותית, (קלאסית), והרכבים קוליים וחבורות זמר ישירו מוזיקה קלה, אבל היום יש חריגות לכאן ולכאן. העיקרון הוא אותו עקרון: קבוצת אנשים ששרים בכמה קולות, והשאר תלוי בהרכב ובמנהל המוזיקלי.

באזור המרכז אני עובד בתל אביב, בגבעתיים, ובאור יהודה. בנתניה ובאזור השרון אני עובד עם בריזה – ההרכב הקולי הייצוגי של היכל התרבות של נתניה, ובפרדס חנה עם "קולות בשדרה".

כמנהל מוזיקלי אני חבר מיל"ה. חלק מההרכבים שלי חברים במיל"ה ואני מקפיד מאוד להגיע להשתלמויות של "הלל". החברות במיל"ה מאפשרת השתתפות בסדנאות עם מנצחים מחו"ל, מופעים מיוחדים שמיל"ה מקיימת, כנסים של הרכבים החברים במיל"ה ועוד.

יוני רכטר, מתי כספי, סשה ארגוב, שלמה גרוניך, חוה אלברשטיין, יהודית רביץ עם "פזילות" קלות למונטי פייטון, סטינג, קטעים ממיוזיקלס, קצת מוזיקה קלאסית ועוד. פירוט נוסף אפשר למצוא כאן.

השירים שלנו לא תמיד מופיעים בשירונט כי אנחנו שרים הרבה שירים לא כל כך מוכרים. גם האקורדים לשירים שלנו לא תמיד מופיעים ב-ב-tab4you , ולצערי גם כשהם מופיעים ב-tab4you הם לא תמיד כתובים במדוייק. אבל תמיד אפשר לפנות אלי, ואענה בשמחה.

ממש ממש לא שירה בציבור. מפגש של ההרכב הוא חזרה לכל דבר: אחרי חימום קולי קצר לומדים חומר חדש, ועובדים על ביצוע איכותי של שירים. עובדים על כל חלק של השיר בנפרד, עד שהביצוע שלו מגיע לרמה גבוהה ביותר. המבנה הקלאסי של חזרה: חימום כמה שירים שאנחנו מכירים היטב עבודה על חומר חדש הפסקת קפה. (ועוגה. ו... עוד כל מיני...). עבודה על שירים שאנחנו כבר יודעים אבל דורשים חיזוק או שיפור. שירה רצופה של שירים מתוך הרפרטואר העשיר של ההרכב. זה כבר לא מזכיר שירה בציבור, נכון...?

כל הרכב מסיים כל שנה במופע חגיגי: במרכז פליציה בלומנטל, ביד לבנים ת"א, מרכז רוזין רמ"א, אמפיתיאטרון נתניה ועוד. ההרכבים העירוניים, מופיעים בשירי יום הזיכרון ובטקסים עירוניים נוספים. ההופעות הם אולי אירוע השיא של השנה, אבל הכיף האמיתי הוא החזרות עצמן.

לא, אבל זה בהחלט עוזר. באופן מפתיע התווים עוזרים גם למי שלא למד לקרוא תווים באופן מסודר, כך שבחזרות אנחנו עובדים עם התווים של העיבודים.

זו שאלה קצת מורכבת. בעמוד הזה ניסיתי להסביר קצת מה זה עיבוד, ואיך כותבים אותו. אתם מוזמנים לקרוא!

אני אשמח לענות. מה השאלה?